ויחי-נקמה מהיא
ויחי – נקמה מהיא
כתוב בבראשית פרק נ
{טו} ו י שכ רואו כ א א חי יוו א סף כשכ י א מת א אבשי ה הם ו יו כ א ו מרו כ ל הו כ ישׁשו ו ט א מנו כ יוו א סף ו ע השׁשאב י ע שׁששיב ל הענו כ א את כעכל ה ע הרע ע עה
א אשׁשהר געכ ו מל הונו כ אות וו: {טז} ו י ו צוווכ כ ה אל ה יוו א סף ל האאמור ע אבשיךע צשו עכ ה ל השפונאי מוות וו ל האאמור: {יז} ו כ כה ת וא ו מרו כ
ל הויוו א סף ע אנעכ א שׁשעא נעא כ פהשׁשוע ו א ה חיךע ו ו ח עכ טאת עם כשכ י רע ע עה גו ע מל הו כ ךע ו ו ע כ ת עה שׁשעא נעא ל הופהשׁשוע ו עבו א די א אל הוקי ע אבשיךע
ו י אכ בוךוכ יוו א סף בוכ ו דבוכרעם א אל העיו: {יח} ו י אכ ל הוכו כ גוכ ם ה א ע חיו ו י שכ כ פול הו כ ל הופענעיו ו יו כ א ו מרו כ ש הנהכ נ כ ו כ ל הוךע ל הו א עבע ש דים :
{יט} ו יו כ א ה מר א אל הא ה הם יוו א סף ו אל ה כ ת שירעאו כ כשכ י א הת ו ו חת א אל הוקים ע אנשי: {כ} ו ו א כ ת הם א חשׁשובו כ ת הם ע על הוי רע ע עה
א אל הוקים א חשׁשעבעהכ ל הוטובעה ל הו ו מ ו ען א עשׁשוה כוכ יווכם ו הז ה כ ה ל הו ו ה א חיות ו עם רעב: {כא} שביעי ו ו ע כ ת עה ו אל ה כ ת שירעאו כ
ע אנוכשי א אכול הוכאכל ה ה את וכהם ו ה את ו ט כ פוכהם ו י ו נו א חם אוות עם ו י ו ו דבאכר ו על ה ל השבעכם
שאלות שעולות בפרשה כוללים:
ל המה האחים ל הא ביקשׁו סל היחה וכפרה ישׁירות מיוסף כמו:
ע אנעכ א שׁשעא נעא פשׁעינו וחטאת ינו?
ל המה הת ורה מספרת ל הנו {טז} ו י ו צוווכ כ ה אל ה יוו א סף ל האאמור ע אבשיךע צשו עכ ה ל השפונאי מוות וו ל האאמור:
ול הא אומרת חד משׁמעי אם אכן יעקוב ציווה את זה או ל הא,
ול הא אומרת אם יוסף האמין שׁהאחים אמרו אמת בזה?
ל הפי הפשׁט (ל הע”ד) כל ה הת רגיל ה הזה ל הא שׁינה את דעת ו שׁל ה יוסף . אז ל המה זה כת וב
בכל הל ה בת ורה?
מה כוונת יוסף ב {יט} ו יו כ א ה מר א אל הא ה הם יוו א סף ו אל ה כ ת שירעאו כ כשכ י א הת ו ו חת א אל הוקים ע אנשי: {כ} ו ו א כ ת הם א חשׁשובו כ ת הם ע על הוי
רע ע עה א אל הוקים א חשׁשעבעהכ ל הוטובעה ל הו ו מ ו ען א עשׁשוה כוכ יווכם ו הז ה כ ה ל הו ו ה א חיות ו עם רעב:
אפיל הו אם בסוף יוסף יצא בסדר מכל ה זה, הרי ל הכאורה זה ל הא מוריד בהכרח הרצון ל הנקמה?
ל המה יוסף ממשׁיך ל ההרגיע את האחים אחרי שׁכבר מודיע ל ההם שׁל הא ינקום בהם ואפיל הו יכל הכל ה אות ם :
ב ו ו ע כ ת עה ו אל ה כ ת שירעאו כ ע אנוכשי א אכול הוכאכ ל ה ה את וכהם ו ה את ו ט כ פוכהם ו י ו נו א חם אוות עם ו י ו ו דבאכר
ו על ה ל השבעכם ? אחרי שׁהוא אמר שׁל הא ינקום בהם הרי ל הכאורה אין צורך נוסף ל השׁכנע אות ם על ה
משׁהו.
ל המי בעיקר מיועדים הדברים ?
אפשר להבין:
כמו בפרשׁת כי ת בוא הברכה ה
כ”ח י”ב
יפו כ ת וח ד” ל הוךע ה את אווצערוו ו ה כ טווב ה את ו השׁשעכ ו מים ל העת את ו מ ו טר
ו ארוצוךע בוכ ש ע כ ת וו ו כ ל הובעראךו א את כעכ ל ה ו מ א עשׁשאה י ע ה דךע ו ש הל הוו ש ית ע ג כ ווים
רובשכים ו ו א כ ת עה ל הוא ת של הוו ה ה:
הברכה “ל ההחיות עם רב”, נחשׁב ברכה גדול הה,
ויוסף כבר זכה ל ההרגישׁ זאת . זאת אומרת , היה ל הא
נחת רוח מזה שׁעל ה ידו עם רב ניצל ה ממות . והוא
הסביר ל האחים שׁאות ו נחת רוח כל ה כך מספק, שׁגם
ל הכל הכל ה אחיו הרבה יות ר “מהנה” מל הנקום בהם .
ת כונית הריגת יוסף היה כנראה בהנהגת שׁמעון ול הוי.
ראובן ל הא רצה בה כמו שׁכת וב:
בראשית ל”ז{כט} ו י עכ שׁשעב רואו כ באן ה אל ה ו הבכוור ו ש הנאכ ה א אין
יוו א סף בוכבכוור ו י שכ ו קרוע ה את בוכגע ע דיו.
יהודה ל הא רצה בה כמו שׁכת וב:
שׁם {כו} ו יו כ א ה מר י ו הו כ ע דה ה אל ה ה א ע חיו ו מה בהכצוע כשכ י נו א הרוג
ה את ע א ש חינו כ ו כש שכ סינו כ ה את ע דכמוו: {כז} ל הוכו כ ו נש ו מכוכ רהנ כ ו כ
ל הוי שכ שׁשו ו מ א עאל השים ו י ע א דנו כ ו אל ה כ ת ו ש הי בוו כשכ י ע א ש חינו כ בושׁשעראנו כ הו כ א
ו י שכ שׁשו ו מעו כ ה א ע חיו:
יוצא שׁעיקר האחריות נופל ה על ה שׁמעון ול הווי
המבוגרים ביות ר מהאחים שׁנשׁארו. אות ם אחים
שׁהרגו אנשׁי שׁכם כנקמה.
חי ל הכאורה אצל הם האמונה או הרצון או הדחף שׁאם
בן אדם יכול ה ל הנקום צריך וראוי ל הנקום , דהיינו על ה ידי
גרימת נזק או אפיל הו הריגת האחר. ל הכאורה שׁמעון
ול הוי חשׁבו, שׁמן הראוי שׁעכשׁיו יוסף ינקום בהם . וגם
אם יבקשׁו סל היחה זה ל הא יעזור. שׁל הפי שׁיטת ם אפיל הו
אחרי שׁחוזרים בת שׁובה עדיין ראוי ל הנקום (כמו
באנשׁי שׁכם שׁהיו מוכנים ל ההימול ה כל ה זכר, וביוסף
שׁהל הך ל השׁאול ה ל השׁל הום אחיו). רק צוואת אביהם יכול ה
(אול הי) ל העזור. במיוחד אחרי שׁהוא אמר: מ”ט (ז)
“ארור אפם “.
יוסף חול הק על ה שׁיטה זו.
ל הכן יוסף דבר על ה ל הבם אחרי שׁאמר שׁהוא ל הא
ינקום , על ה ל הב שׁמעון ול הוי שׁיפסיקו את נקמת הדם
שׁל ההם גם בעת יד. ול הא ינהגו כמו שׁעשׁו בשׁכם (נגד
יוסף ואנשׁי שׁכם ).
אם יוסף היה רוצה הוא היה יכול ה ל ההרוג אות ם
עכשׁיו, אבל ה זה ל הא דרכה שׁל ה ת ורה. אם כבר
נקמה, אז מל השׁון ל ההקים , ל ההרים כבוד אחרי
השׁפל הה. איך עושׁים זאת , על ה ידי “אנוכי אכל הכל ה
את כם ואת טפכם “. זה מחזיר הכבוד שׁל ה יוסף . ועל ה
ידי כך יכבדו אות ו.
אז אפשׁר עכשׁיו ל ההבין דברי יוסף .
הת חת אל הוקים אני. רק ד” יכול ה ל השׁפוט במקרה
כזה. אם חזרת ם בת שׁובה או ל הא, אני ל הא יודע. אם
יעקוב ביקשׁ שׁאסל הח אני גם ל הא ויודע.
אבל ה כל ה זה ל הא משׁנה. במקרה הכי גרוע ד” יקום
את דמם (או דמכם ), ל הא אני.
חל היל הה ל הי ל השׁפוט במקרא כזה, ול הא כמו שׁעשׁית ם
(שׁמעון ול הוי) ל האנשׁי שׁכם או ל הי (על ה הדיבה) בשׁכם .
אני כן יודע שׁחשׁבת ם על הי רעה. ובכל ה זאת . אני ל הא
מחפשׁ נקמה בדרך שׁל ה הרס כמו שׁמעון ול הוי.
בשׁביל הי נקמה זה החזרת כבוד על ה ידי דברים
חיוביים , ל הכל הכל ה את כם ואת טפכם . וידבר אל ה ל הבם
שׁת קחו את זה כמוסר השׁכל ה. ול הא ל הנקום כמו שׁעשׁו
בשׁכם .
אז ל המי מיועד בעיקר דברים אל הה? ל הל הוי ושׁמעון ?
הרי כל ה ספר בראשׁית היא בגדר “מעשׁה אבות סימן
ל הבנים “. מראים בו איך בסוף יוסף זוכה בשׁיבה
טובה. חסר ל הו רק שׁעם ישׁראל ה יעל הו עצמות יו
ומשׁנת ו. עצמות יו הועל הו ל השׁכם עיר שׁבו שׁמעון ול הוי
נקמו את נקמות יהם .
ל ההזכיר ל הנו במקום המיועד ל הנקמות שׁזה ל הא דרכו
שׁל ה יוסף , ככה ל הא מגיעים ל הכבוד וההפך הוא נכון
(בראשׁית ל הד (ל ה) עכרת ם אות י ל ההבאישׁני ביושׁב
הארץ. בידינו בכול ה דור ודור גם נית ן ל ההעל הות משׁנת ו
שׁל ה יוסף . אם ישׁ הרגשׁת נקם , נראה מי המוסרי
פה, מי המכובד ומי דואג ל האחרים . אין נקמה
מת וקה מזו.
משׁה בריל ה
בית שׁמשׁ